נוֹשְׁרִים בָּאֲפֵלָה

דו"ח מבקר המדינה משנת 2022 שעסק בפעולות הרשויות המקומיות לאיתור תלמידים נושרים ממוסדות חינוך, עסק בהיבטים הנוגעים לפעילותן של הרשויות המקומיות המבוצעות לצורך איתור תלמידים נושרים פוטנציאליים ממוסדות החינוך, בפעולות המבוצעות על ידן במטרה למנוע את הנשירה ולטפל בה, ויעילותם של הגורמים שתפקידם לאתר ולמנוע נשירה ממוסדות החינוך. בנוסף לפרקים הכלליים, הוקצו בדו"ח זה פרקים מיוחדים לחברה החרדית ולחברה הבדואית שבדרום הארץ.

נתוני הרקע לדו"ח

עפ"י נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים התש"ף, למגזר החרדי השתייכו 493,271 תלמידים בגילאים שבין 3 ועד 18. 

בשל העובדה כי תלמידים השייכים לאוכלוסייה החרדית מתחנכים ולומדים במערכות חינוך נפרדות ממערכת החינוך הממלכתית בישראל ואף ממערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל, ובשל מבנה הייחודי של מערכת החינוך החרדי: הפרדה בין מוסדות לבנים ומוסדות לבנות, חלוקה לשני שלבי חינוך ולא לשלושה (כנהוג בחינוך הממלכתי) והפרדה של מוסדות החינוך לפי השתייכותם לזרם הדתי, אפשרויות ורמת הפיקוח של משרד החינוך על מוסדות החינוך החרדיים ועל הנשירה מהם הינן בעייתיות מעט, וזאת בלשון המעטה.

כך, למשל, עולה מהדו"ח, כי במוסדות החינוך החרדיים שבעיריית בני ברק, הנשירה עמדה על 2.2% בשנה שאליה מתייחס הדו"ח ובמועצה המקומית רכסים היא עמדה על 0.6% בשנה זו. תופעה מסוימת ומדאיגה המשותפת לרשויות אלו ולמועצה הבדואית האזורית אל-קסום (שאף היא נסקרה בדו"ח זה) היא חוסר שיתוף הפעולה שקיים בין חלק ממוסדות החינוך שבתחומי השיפוט של הרשויות בין לצוות הבין-מקצועי החינוכי הפועל במוסדות החינוך. כך שתלמידים רבים שמתאפיינים בריבוי-היעדרויות שאינן מוצדקות ובבעיות ביקור סדיר במוסד החינוכי נופלים בין הכיסאות ואינם מטופלים כהלכה ברשויות אלו.

בעיית הנשירה בחינוך החרדי

לתופעת הנשירה ממוסדות החינוך של בני של נוער חרדי, אמנם, ישנם את המאפיינים של נשירה ממוסדות חינוך אחרים בכל רחבי העולם, אולם, היא מאופיינת, במקביל, במאפיינים ייחודיים נוספים, שנובעים מרקע חברתי-קהילתי ודתי. כך שהשלכותיה של הנשירה, כמו גם מחירה וסכנות שבפניהן עומד הנוער החרדי הנושר ממסגרת חינוכית הן גדולות ומורכבות יותר משל בני הנוער הנושרים השייכים לקבוצות האוכלוסייה האחרות .

עבור נוער חרדי נושר, עצם ההיפלטות מהמסגרת החינוכית, מהווה, במקרים רבים, את תחילתו של ''תהליך ניתוק'' של הנער/ה מהמשפחה ומהקהילה בכלל. ניתוק כזה, שמצטרף לחוסר היכרותם של בני הנוער הנושרים מהמסגרת עם העולם שבחוץ, לאחר שנים רבות שבו הורגלו בדפוסי התנהגות, נורמות וכללים פנימיים וקהילתיים. היעדר הכלים להתמודדות עם מצבים שונים שמקורם בחשיפה הראשונית לתרבות הכללית, ולאתגרים אזרחיים מסוגים שונים, מציב, לא פעם, את המתבגרים הנושרים, בפני מצבי סיכון קיצוניים, ומנתב אותם להתנהגות שאינה נורמטיבית (שלא לומר -עבריינית, במקרים מסוימים)  ופעמים רבות לסיכון גבוה ומצוקה מוחשית.

מדוע הנשירה בחברה החרדית היא בעיה מורכבת יותר מאשר בחברות אחרות?

רצונה (הלגיטימי) של הקהילה החרדית להתגונן ולהגן על החברים בה מפני ההשפעות החיצוניות, מוביל כיום לכך כי תהליכי ההתמודדות מול קשיים אישיים ו / או משפחתיים יתחיל, לרוב, בפנייתו של האדם / המשפחה למשאבים שבתוך הקהילה, תוך הימנעות מוחלטת מפנייה לגורמים שמחוץ לה - אנשי המקצוע והטיפול שמחוץ לקהילה, שירותי הרווחה כמו גם לגורמי האכיפה השונים .כך, שלכאורה, גם לקהילה החרדית יש מחלקת-מחוז לביקור סדיר משלה, הפועלת בחמש רשויות מקומיות חרדיות, ומסייעת לפיקוח על ביקור סדיר גם במוסדות החינוך ברשויות המקומיות שבהן ריכוזי אוכלוסייה חרדית גבוהים, על אף שיוכם למחוזות אחרים במשרד החינוך.

אבל כל זה, לכאורה בלבד.

שכן, על פי המחוז החרדי, שיקוף מספר הנושרים המופיע בנתוני משרד החינוך אינו מתייחס לנתונים האמיתיים של המגזר החרדי, וקיים פער משמעותי בין הנתונים שבידיו של משרד החינוך לנתונים האמיתיים. בין אם בשל אי-דיווחם של מוסדות החינוך החרדיים על תלמידים המגלים בעייתיות בביקורם הסדיר באמצעות המערכות הממוחשבות שבהן עושה שימוש משרד החינוך הישראלי ובין אם בשל אי דיווח על תלמידים נושרים מהישיבות הגבוהות ומהמוסדות האחרים, שאינם מוכרים או רשומים במשרד החינוך. למשל, בבני ברק לבדה פועלים למעלה מ-150 מוסדות פרטיים, שאינם זוכים לתמיכה מהרשויות, ובהתאם לכך, אינם מפוקחים ואינם מוצאים צורך לדווח להן או לקיים קשר עם המחלקה לביקור סדיר בעיריית בני ברק.

גם הבושה החברתית שלא פעם עולה בסביבתו הקרובה של הנושר/ת, דוחפת לא פעם לנתק וחוסר תיאום ושיתוף פעולה, מצד משפחתו וסביבתו הקרובה, המצוקה גוברת על רקע הבדידות ותחושת הלבדות של המתמודד/ת הנושר/ת ומעמיקה את הקרע ותחושות הקושי הנלוות לחוסר הסתגלות במוסד הלימודי ובמסגרות חברתיות.

כך שבעוד שהנשירה הגלויה ניתנת לכימות, טיפול ובעיקר - למניעה, בחברה החרדית היא סמויה ברובה. כך שכל נתון בנוגע לכך הנוגע לחברה החרדית, למעשה, אינו משקף את המציאות ואת הבעייתיות שמציאות זו מציגה!

מוטי לב מנכ''ל עמותת נתיבות המשפט מציין כי הארגון שעוסק בזכויות אזרחיות, קיבל לא מעט פניות הנוגעות לתחום הטיפול בנוער הנושר, מעדויות שהגיעו אלינו מציין מוטי, תקציבי עתק לטובת נוער נושר גם הם לוטים בערפל, ולא תמיד מנותבים ליעדם.

היעדר פיקוח והתנהלות האוטונומית והעצמאית האופיינית לציבור החרדי, תוך עצימת עין לכאורה מצד רשויות רבות, מאפשרות מרחבים עמומים בהם עלולים משאבים רבים לא להיות מקוצים לטובת נושא טיפול ומניעה בנוער נושר, ולפגוע באופן ממשי בסיכוי ובזכות של נוער נושר לקבל מענה, להשתקם במקרה הצורך, ולהשתלב בהצלחה בחיים החברתיים בגיל צעיר, מה שמשפיע על עתיד חייו או חייה באופן משמעותי.

גם במקרה כזה, חשיבות מכרעת למודעות והסברה, כאשר יודעים את הזכויות ומגלים אכפתיות גם כלפי מישהו ברחוב או בשכונה, מוודאים שמסגרות רלבנטיות יפעלו גם אם זה לא נוגע במישרין לכל אחד ואחת, לדעת, לשאול ולפעול במאמץ קל מהספה בבית כדי לחסוך עוגמת נפש, בדידות ומצוקה מעוד נער או נערה וכל המציל נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא.

תמיכה סמלית בכל סכום בארגון 'נתיבות המשפט' מאפשרת לקחת חלק בעשייה משמעותית ומשפיעה 'מהספה בבית' על מרחב אזרחי חרדי טוב יותר, אך חשוב עוד יותר, פשוט לדעת, לבקש מידע וזכויות, לפנות למי שצריך ולהיות אזרח פעיל ומעורב!