כשבארגון 'נתיבות המשפט' זיהו העברת כספים חשודה ודרשו לקבל מהעירייה תשובות - העמותה שקבלה את הכסף נעלמה ובמקומה הגיחה עמותה חלופית, ללא אישור ניהול תקין - שקיבלה בדיוק את מה שקיבלה חברתה הנעלמת.
אזרחים חרדים ממוקדים במטרות גדולות ומלאות משמעות; חיי משפחה, פרנסה, גידול וחינוך ילדים, לימוד תורה אינטנסיבי, שלוש תפילות במניין, התעסקות בענייני חסד ופעילות בקהילה. אורח החיים החרדי, מטבעו, אינו מחפש מותרות רבות וחרדים רבים מבקשים לעצמם חיים פשוטים וצנועים יותר המכוונים למטרות רוחניות גדולות.
כך נוצר מצב שבו גם כשמגיע להם כסף, על פין דין או החלטה ממשלתית, למען רווחתם - הוא נלקח מהם ללא ידיעתם ומנותב למקומות אחרים לגמרי מהתוכנית המקורית לשמה ניתן.
לשם כך, הוקמה עמותת 'נתיבות המשפט' - ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם את הזכויות של החברה החרדית בישראל ולהעלות למודעות את העניין הפשוט לאזרחים בציבור הכללי: לכל אזרח מגיע ליהנות מהכסף הממשלתי שמנותב לרווחתו ע"י משרדי ממשלה שונים.
הקמת 'נתיבות המשפט' עלתה כתוצאה מהשטח החרדי שבמשך זמן רב אמר 'תודה' ו'זרם' עם מה שניתן לו בלי לשאול שאלות ובלי לדרוש את המגיע לו. כי ככה זה כשאתה לא יודע כלל ועיקר שמגיע לך משהו ממשרד ממשלתי כזה או אחר מכורח היותך מוגדר בחוק 'פריפריה חברתית', למשל.
מסקר מקיף שנערך עבור הארגון עולה כי 60% מהציבור החרדי אינם מודעים לזכויות הבסיסיות ביותר שלהם כאזרחים. ביניהם הזכות לבטיחות ולביטחון, הזכות לקבלת פיצויים במקרים מסוימים. הציבור החרדי, ברובו, עסוק בחיים הפשוטים עצמם. הוא אינו מכיר את המערכת השלטונית וכיצד היא פועלת. הוא אינו יודע למי לפנות כדי לממש זכויות שמגיעות לו בחוק וסופג תשלומים ונזקים בראש מורכן, גם כשע"פ חוק, ידו על העליונה. כך לגבי רווחת הפרט וכל שכן כשמדובר בתקציבים גדולים המיועדים לציבור רחב. בקרב הציבור החרדי ישנה מודעות גדולה לענייני צדקה וחסד מה שמשאיר בצד את המודעות לתקציבי תרבות ורווחה ממשלתיים הניתנים לעיריות. בעומק הדברים, טבעי שבציבור האמון על חסד ונתינה, תקציבים שאינם נוגעים לחיי היומיום (מעונות, חינוך, תחבורה, תשתיות וכדומה) - נתפשים כ'מותרות' או כחלום רחוק שאינו קיים בחוק למענם, על אחת כמה וכמה כאשר אורח החיים מאלץ משפחות להדק חגורה, וביותר, כאשר לא פעם, יש העושים שימוש ציני בערכים של 'הסתפקות במועט', ואת כל היתרה, משלשלים לכיסיהם או לכיסם של אנשי שלומם לכאורה.
חידה במסמכי העירייה
הסיפור הבא, שהתרחש בעיר בית שמש - ונחשף כאן לראשונה בעקבות תחקיר של ארגון 'נתיבות המשפט' - היה יכול להתרחש בכל עיר אחרת בעולם, אך קשה לדמיין אותו עובר מתחת לרדאר מבלי שמישהו ישים לב אליו וידרוש תשובות ברורות.
בציבור החרדי, שנחשב 'רדום' מבחינת שימת לב לזכויות ולפרטים הקשורים בתקציבים ממשלתיים - הסיפור נעלם יחד עם הכסף הגדול שהגיע למעל מיליון שקלים.
הסיפור החל בתקופה בה כיהן יו"ר ש"ס אריה דרעי בתפקיד שר במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. בחלק מפעילותו, המשרד היה אמון גם על חיזוקן של רשויות חרדיות הנחשבות 'פריפריה חברתית' בישראל.
במקרים מסוימים, כמו בעיר בני ברק, בחרו להוציא כספים שניתנו ע"י המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל - על אירועי תרבות תורניים המתאימים לתושבי עיר חרדית, כאשר גם שם נמתחה ביקורת על ידי חלק מחברי העירייה על תקציבים גרנדיוזיים שנותבו במסווה לכאורה של אירועים תורניים.
במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בחרו, כך נראה לפי הנתונים - לנתב את הכספים המגיעים לרווחת תושבי בית שמש - בדרך עקלתון.
ארגון 'נתיבות המשפט' עקב מזה מספר חודשים אודות הדרך שעשו לכאורה מעל מיליון שקלים ממשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל - לבית שמש.
ראשיתו של המסע החל לאחר שפורסם 'קול קורא' לרשויות לקבלת מימון מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל - לטובת הקהילה. עיריית בית שמש הגישה בקשה לקבלת כספים למטרות שונות ובין היתר ביקשה כמיליון שקלים עבור 'מרכז קהילתי'.
ע"פ הנראה, הבקשה נענתה בחיוב ע"י המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. עד כאן הכול בסדר, לכאורה. אך מבדיקה שערך ארגון 'נתיבות המשפט' במסמכי העירייה עולה כי אחד הפרויקטים שנבחרו לקבל מעל מיליון שקלים נקרא 'מנהל קהילתי מנחת יצחק'.
כמי שמכירים את האזור, בדקו ב'נתיבות המשפט' לגבי המרכז המדובר. הבדיקה העלתה כי אין ישות משפטית הנקראת בשם מנהל קהילתי מנחת יצחק'.
לא ברור מדוע הגיע שם המרכז הנ"ל למסמכי העירייה, ומדוע לא השתמשו בשם האמיתי של המוסד שאליו הועברו הכספים – שהתבררה כבית המדרש החסידי של אחד האדמורים אשר על קהילתו נמנה מר ג' מבכירי העירייה.
ארגון 'נתיבות המשפט' דרש מעירייה רשימת נתונים ומסמכים כדי לבדוק את העניין התמוה שעלה בבדיקה. הארגון ביקש מהעירייה לספק מידע ונתונים אודות התבחינים לחלוקת הכספים ולגלות לציבור מדוע דווקא המוסד הזה זכה בכספים, אולם הבקשה לא זכתה למענה לגבי תבחינים ככל שהיו.
העמותה הנעלמת
ארגון 'נתיבות המשפט' המשיך לחפש את הפתרון לחידת מיליון השקלים וגילה כי מדובר בכספים שהועברו לקבלן לצורך שיפוץ והרחבה של בית כנסת-מדרש של חצר חסידית גדולה בבית שמש שלקהילתו משתייך מר ג', המשמש באותה העת כיו"ר וועדת תכנון ובניה בעיריית בית שמש.
מהיכן הגיע השם 'מנחת יצחק' למסמכי העירייה? לא מסובך. העמותה המתחזקת את בית המדרש החזיקה במבנה ברחוב מנחת יצחק בבית שמש - ומכאן הגיע ככל הנראה השם 'מנהל קהילתי מנחת יצחק' שנכתב במסמכים.
כתובת העמותה הנקובה במסמכי רשם העמותות הייתה הכתובת של חבר העמותה מר ג', אחיו של בכיר העירייה – מר ג', המשמש כיו"ר וועדת תכנון ובניה (תוך ניגוד עניינים מובהק לכאורה).
לאחר הגשת בקשת המידע בנושא לעירייה ע"י ארגון 'נתיבות המשפט', באורח פתאומי - נסגרה העמותה שאף קודם לסגירתה לא החזיקה באישור ניהול תקין. יש לציין כי העמותה המדוברת זכתה גם להקצאה מהעירייה לשיפוץ המבנה בתקציב מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל וגם לאישור תוספת מעל מבנה גן ילדים קיים (למרות חסרונו של האישור התקין לעמותה).
כאמור, לאחר שנשלחה בקשת מידע לעירייה לגבי העברת הכספים ע"י ארגון 'נתיבות המשפט', נסגרה העמותה. אך למרבה הפלא, בפרוטוקול מעודכן מאשרת העירייה הקצאה מחדש ושימוש במבנה שוב לאותו המבנה - אך הפעם עם מספר עמותה שונה וחדש.
לא מפתיע לגלות שגם לעמותה 'החדשה' - אין אישור ניהול תקין בעת ההקצאה. למרות זאת, זה לא מפריע לעירייה לתת לה את ההקצאה, ולנתב אליה סכומי עתק לשיפוץ המבנה, והכל תחת מסווה של מרכז קהילתי, כביכול הכספים משמשים למרכז קהילתי, כאשר בפועל, מדובר במימון שיפוץ ועובדות קבלן לקהילה חסידית פרטית לכאורה ולא בדיוק למרכז קהילתי עבור כלל תושבי השכונה או בית שמש בכלל.
בנוסף, ע"פ המעודכן בתיק העמותה - מדובר בארגון שתחום פעילותו מוגדר במרכז הארץ והוא משמש כמרכז פעילות עולמי - כך שגם לא ממש ברור הקשר לפריפריה ובפרט לבית שמש.
בפרוטוקול המצורף ניתן לראות את מספר העמותה הישן בדף הראשון ובדף האחרון את מספר העמותה החדשה.
לסיכום: לא ברור, כיצד מנכ"לית העירייה החדשה באותה עת, אישרה את השינוי ללא בדיקה מקיפה, לכאורה? מדוע 'הוחלף' מספר העמותה למרות שמדובר בהקצאה וזכות שימוש במבנה שזכה לשיפוץ בסכומי עתק? האם העירייה בדקה כיצד מתנהל הפרויקט ומי בדיוק מחזיק בו ונהנה מכספי השיפוץ?
''במקרה'' עברו גם מניות
הנקודה המקוממת ביותר בכל הסיפור היא שאת המכרז לשיפוץ אישר יו''ר ועדת מכרזים באותה העת מר ג' עצמו, החתום על תוצאות המכרז, ובאותה העת משמש כחבר בכיר בוועדת תכנון ובניה.
בדיקת ארגון 'נתיבות המשפט' גילתה כי בתקופת העברת הכספים מהעירייה לקבלן שביצע את עבודות שיפוץ בית הכנסת - בוצעה העברת מניות מבעל החברה הקבלנית לידי מר א'.
לא ברור מיהו א' בסיפור, אך מבדיקת 'נתיבות המשפט' עולה כי אותו מר א' חבר יחד עם מר ג' מהעירייה - בעמותה כלשהי העוסקת בדיור בבית שמש.
האם יש כאן קצה חוט להתנהלות קלוקלת ופסולה? כך או כך, הקלות שבה מועברים תקציבי עתק לידי עמותות הקשורות לאישים בכירים בעירייה, תוך כדי שהחברה שמבצעת את העבודות - ומקבלת מאות אלפי שקלים - בדיוק מבצעת העברת מניות לידי א' שמקורב לכאורה לבכיר בעירייה ושניהם חברים בעמותה העוסקת בדיור; כל אלו מעלים ומציפים את הצורך הדחוף בשקיפות ובמודעות ציבורית לאן הולכים כספי הציבור ומי מפקח על מנהל תקין בעיריית בית שמש ובכלל, הנושא שהכי מטריד הוא כיצד הלכה למעשה סכום של כמיליון ש''ח שאמור להיות מנותב עבור הקהילה 'לפיתוח הנגב והגליל' בעוד שמדובר באוכלוסיות מוחלשות יחסית, והכסף, מתחת הרדאר של כולנו, מנותב באופן לא מוסרי ולא חוקי ככל הנראה עבור קהילה פרטית ומקורבי בכיר העירייה מר ג'.
***הציבור צריך להבין איפה מרוחה החמאה***
"מדובר בתקציבי עתק שיכולים להקל על הציבור החרדי, לפתח לו שירותים טובים יותר, מסגרות ופתרונות", אומר מוטי לב, מנכ"ל עמותת 'נתיבות המשפט'. "אם לא נשמיע קול ונעלה את החששות לניהול לא תקין - אנו חוששים, לצערנו, שיהיו מספיק אנשים שיחטפו את המשאבים הציבוריים לטובת אינטרסים אישיים. "לא עכברא גנב אלא חורא גנב", כמו שאומרת הגמרא. הכסף קורץ, זה מובנה בטבע האנושי ולכן חייבים לפקח היטב על מה שמתרחש עם כספי ציבור גם אחרי שהם הוקצו לפריפריה חרדית. כן, צריך להקצות משאבים כך שיתאפשר לבחון להיכן הכסף הולך ומי נהנה ממנו וכיצד. זה לא מסובך לפקח על תהליך הזרמת הכסף כך שיתנהל באופן תקין וראוי לכספי ציבור", אומר לב.
"את הפעילות שלנו אנחנו עושים כארגון חברתי, מעין 'לובי' מקצועי שעובד עבור תושבים הערים החרדיות. בדיוק כמו שיש לבעלי הון ותאגידים לוביסטים שמקדמים את האינטרסים שלהם - לציבור החרדי יש אותנו, ללא מטרת רווח וצבירת הון. כל אחד יכול להשפיע על נתיבי הזרמת הכסף בקהילות החרדיות - גם מהבית, מהספה, במעט מאמץ. מה אפשר לעשות? לקרוא את התוכן, לשתף והכי חשוב - לתמוך בכל דרך גם בסכום סמלי, כל אחד הוא אור קטן וכולם ביחד כח ענק, למען הכלל".
מעיריית בית שמש ולשכת חבר מועצת העיר לא נמסרה תגובה, וכשזו תימסר תפורסם בהתאם.
Comments