בשיא משבר הקורונה לציבור החרדי היה תקציב הסברה מקופח

בעוד ששיעור תקציב ההסבה באוכלוסייה הכללית עמד על 12%, הרי שלציבור החרדי ניתנו 5% בלבד מתקציב ההסברה. שיעור נמוך פי 2.4 מחלקו באוכלוסיה

גרפים: דו"ח מבקר המדינה

מבקר המדינה | דוח מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה | התשפ''א-2021

בשיאו של משבר הקורונה בשנת 2020, משרד הבריאות לא השקיע די מאמץ בפרסום והסברה בקרב החברה החרדית, ורק 5% מתקציב הפרסום הוקצה לטובת המגזר, בעוד ששיעורו באוכלוסיה גבוה פי 2.4 ועומד על 12%. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

על פי הדו"ח, בחודשים פברואר 2020 עד אוקטובר 2020 הפיק משרד הבריאות 47 מסעות פרסום, בעלות כוללת של כ-93 מיליון ש"ח. נוסף על כך, במרץ עד אוקטובר התקשר המשרד עם יועצים חיצוניים לצורך תגבור ההסברה לאוכלוסיות ייחודיות בהיקף כולל של כ-4.7 מיליון ש"ח.

מתוך 93 מיליון, 76 מיליון שהם 82% הוקצו לטובת פרסום בקרב החברה היהודית הכללית, 9.29 מיליון שהם 10% בחברה הערבית (שיעור נמוך פי 2.1 משיעורם באוכלוסייה, שהוא 21%) ורק 5.02 מיליון שהם 5% בלבד הוקצו לטובת החברה החרדית (שיעור נמוך פי 2.4 מחלקם באוכלוסיה 12%).

המשרד מסר בתשובתו למבקר, כי התקציב אינו מדד רלוונטי כיוון שכלי ההסברה ואפקטיביות שלהם בחברה החרדית ובחברה הערבית שונים מבחברה הכללית. המשרד ציין כי בחברה החרדית ניכרת השפעה רבה לקריאת רבנים לציית להנחיות, אף שהפרסום זה אינו ניתן לכימות תקציבי.

מתוך כלל התקציב שיועד לחברה החרדית (5 מיליון), 33% מהפרסום היה באמצות הדיגטיל, 28% בעיתונות הכתובה, ו-24% בשלטי חוצות. 9% באמצעות כריזה והודעות קוליות ו-6% בתחנות הרדיו.

מבקר המדינה בדק את עמדות הציבור ביחס למספר שאלות. על השאלה האן ההנחיות מגלמות התחשבות בקשיי צפיפות, השיבו 57% מהנשאלים כי בשלילה, 23% במדינה בינונית ו-20 הסכימו שההנחיות מגלמות התחשבות.

מנתון זה עולה כי לדעת רוב הציבור ההנחיות לא גילמו התחשבות בקשיי הצפיפות הייחודיים לחברה החרדית.

בדו"ח צוין כי "עולה איפוא כי החברה החרדית נאלצה להתמודד במהלך משבר הקורונה עם ההשפעות של צפיפות הדיור על התפשטות הנגיף, הן המסגרת ביתית והן במרחב הציבורי וקיימת בקרב אוכלוסיה זו תחושה כי ההנחיות בנושא בידוד ושמירה על כללי ריחוק חברתי לא גילמו הבנה לקשיים אלה".

ביחס לקשיים הייחודיים בעניין התאמת ההנחיות ללמידה מרחוק, השיבו 60% מהנשאלים כי ההנחיות לא גילמו התחשבות בכך, 23% השיבו כי הן גילמו באופן בינוני ו-17% סברו כי הן גילמו התחשבות.

עוד עולה מדו"ח המבקר, כי 58% מהציבור החרדי כלל לא מסכימים עם תפיסת האיום בדבר הסכנה שבנגיף.

בסיום הפרק, צויין כי "מכל האמור עולה כי במהלך משבר הקורונה השקיע משרד הבריאות מאמץ כדי לספק לחברה הערבית ולחברה החרדית הסברה מקיפה המותאמת לדפוסי צריכת המידע של אוכלוסיות אלו וכן לשפה, לתרבות ולמנהגים המקובלים בהן.

עם זאת, המשרד החל לתת את המענה ההסברתי הדרוש בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית במהלך המחצית השנייה של מרץ 2020, ולא מיד לאחר פרוץ המגפה בעולם, בינואר 2020. על רקע זה, בחודשים האמורים ובפרט במהלך תקופת ההתרעה לקראת משבר הקורונה ובשלבי המשבר הראשונים, נוצרו פערי מידע בקרב אוכלוסיות אלו, לצורך השלמת הפערים נעזר משרד הבריאות ביועצי הסברה חיצוניים, המומחים לחברה הערבית ולחברה החרדית, ובסיועם התאים את אמצעי ההסברה והמסרים.

עם זאת, היקף ההסברה לשתי האוכלוסיות ומגוון אמצעי ההסברה לחברה הערבית היו מצומצמים יחסית, וחסרו פעולות הסברה המתייחסות למאפיינים ולקשיים הייחודיים של שתי האוכלוסיות".

מוטי לב, מנכ"ל ארגון נתיבות המשפט מציין כי לצד פעילות הסברה לציבור החרדי אודות הזכות לפנות ולקבל מענה, הארגון פועל מול משרדי הממשלה והרשויות לתקשורת ישירה ובלתי אמצעית עם הציבור החרדי, ללא מתווכים ובצורה ישירה על מנת לקדם מיצוי זכויות, שוויון זכויות ובהתאם להחלטת הממשלה על שיתוף הציבור.