סיפורה של עיר חרדית ללא מועצה דתית: במודיעין עילית ניתנים שירותי הדת, כגון כשרות, מקוואות ובתי הוראה - בידי עמותה פרטית ששולטת על כל תקציב שירותי הדת, אך אינה חייבה בבקרה, פיקוח או שקיפות
האם בעיר החרדית מודיעין עילית, אחת מן הערים החרדיות הגדולות, בה כ-80 אלף תושבים - קיימת מועצה דתית שמספקת שירותי דת לתושבי העיר? ובכן, התשובה המאוד מפתיעה לכך היא: לא.
המצב המקובל הוא שברשויות מקומיות מתנהלת מועצה דתית שאחראית על שירותי הדת, פועלת כגוף סטטורי אשר עליו חלים חובות מוגברות של מנהל תקין ועוד, אולם במודיעין עילית מתברר כי לא קיימת מועצה דתית.
מה כן? עיריית מודיעין עילית העבירה את ניהול ענייני הדת והמיליונים הרבים לידי עמותה פרטית, העמותה מנוהלת על ידי רב העיר ופעילות הדת הענפה אינה כפופה לשום גורם רשמי בעירייה, למעשה העירייה אינה לוקחת אחריות לפעילות הדת הענפה, לרבות העסקת עובדים שונים וחובות הדין, זאת למעט מספר עובדים שמועסקים מטעמה.
העירייה אף ציינה במענה לפניה אליה כי "אין לה מעקב ומידע" על יתר העובדים בתחום.
כאמור, שירותי הדת בעיר, ביניהם מערך כשרות, מקוואות, עירוב, בתי דין ובתי הוראה ניתנים על ידי עמותה פרטית המכונה "לשכת הרב", בראשה עומד רב העיר והיא מתפקדת הלכה למעשה כמעין מועצה דתית פרטית.
איך זה פועל ולמה זה אמור להפריע לנו?
עמותת לשכת הרב מקבלת מהעירייה תקציב של מיליוני שקלים, כספי ציבור ובאמצעותו מנהלת, כאמור, את שירותי הדת בעיר.
עיון במסמכי העמותה מגלה, למשל, כי העמותה מחלקת משכורות לרב שכונה, זאת למרות שאין כל סמכות לכך בנוסף, רק רב אחד בעיר מקבל משכורת למעשה מכספי הציבור של העירייה בעוד שלשאר רבני השכונה לא ידוע האם מקבלים משכורת וכן לא מפורסמים תבחינים או חובות של רב שכונה לקבלת שכר.
ההתנהלות הזאת, יוצרת מספר עיוותים ובעיות שבסופו של דבר פוגעים בציבור תושבי מודיעין עילית ובזכויותיהם הבסיסיות, המגיעות להם על פי דין.
תחילה, נציין כי עצם העובדה שרב העיר מקבל משכורת מהעירייה על תפקידו כרב, מחד - ועומד בראשות עמותה שמקבל תקציב בסך מיליוני שקלים בשנה - מאידך, יוצר ניגוד עניינים חמור בפני עצמו.
שנית, עמותת "לשכת הרב" מקבלת את התקציבים ללא מכרז, זאת בניגוד לחוק חובת המכרזים, הקובע כי כל גופי המדינה "לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".
בעיה נוספת היא העובדה שבמצב זה, רב העיר ומנהלי העמותה רשאים לעשות כרצונם בכספי העמותה, לחלק את המשכורות כטוב בעיניהם ולכל מי שהם מעוניינים כאשר החובה שחלה על עירייה לפעול באופן תקין ובשקיפות כלפי הציבור, לא חלה באותה מידה על עמותה פרטית וכך יכולים אנשים העמותה לעשות בכספי ציבור כרצונם.
בעצם, שירותי הדת בעיר מתנהלים מצד אחד מכספי הציבור, מצד שני באופן פרטי על ידי עמותה פרטית, כך שהתושבים אינם יודעים כיצד מתנהלים הכספים, כפופים לקבלת שרות פרטי שלא חלים עליו חובות דין שונים והרשות המקומית מתנערת מאחריותה.
כך לדוגמה, בשונה מחובות של רשות מקומית בשקיפות - על עמותה פרטית לא חלה חובה לפרט את השימוש בכספים, מדיניות שירותי דת ועוד.
הבעיה הגדולה ביותר שנגרמת כתוצאה מהתנהלות זו, היא העובדה ששירותי הדת בעיר ניתנים ללא כל פיקוח ובקרה, כאשר בדרך זו אין דרך להבטיח שיפעלו באופן תקין והתושבים הם הראשונים להינזק.
בנתיבות המשפט התקבלו עשרות פניות מצד תושבים בעיר על בעייתיות במתן שירותי דת מסוימים, בניגוד לדין והעירייה, שלא מפעילה את שירותי הדת באופן ישיר - מתנערת מאחריות.
רק לאחרונה התפרסם תחקיר על הניסיונות להצר את צעדיהם של בעלי חנויות סלולר בריכוזים החרדיים, ומתברר שאחד מאלו שמובילים את המאבק נגד בעלי החנויות במודיעין עילית - הוא רב שמקבל כספים מהעמותה, וכך יוצא שכספי ציבור משמשים למטרות שלא בהכרח שהציבור מעוניין בהן.
האם מדובר בהתנהלות תקינה? נציג הרשות ציין במכתבו שלפני מספר שנים הוציאה הרשות 'קול קורא' למתן שירותי דת, האם נעשה מכרז כדין? לפי תשובת העירייה לא נעשה מכרז, התנהלות זו נוגדת את חובת המכרזים החלה על גוף סטטורי ובניגוד למנהל תקין.
האם יש אישור של גורם רשמי במדינת ישראל להתנהלות זו? העירייה הציגה בפני התושב מסמכים כלליים ולקוניים על אישורי תקציב אשר לטעמה מלמדים על אישור כל התקציב כולל שירותי הדת.
השאלה החשובה ביותר היא, האם תושבי העיר מודעים לכך והאם זה מקובל עליהם? לעיריית מודיעין עילית הפתרונים.
אנו בנתיבות המשפט נמשיך לפעול למיצוי זכויותיו של האזרח החרדי ולהפסקת ההתנהלות הבלתי תקינה, שפוגעת באזרחים החרדים.
תגובת מודיעין עילית:
תגובת העמותה:
Comments